ארץ אחרת

פריחתה של התנועה הישראלית הניאו-חסידית היא מסממני הזמן שאנו חיים בו. התחייה של חסידות ברסלב, שבאה לידי ביטוי במספרים גדולים של חוזרים בתשובה שאינם מצטרפים אל החסידים "הישנים" אלא בונים קהילות חסידיות חדשות; ההשפעה הגדולה של חב"ד לא רק על חסידיה שלה, אלא גם על חלקים גדולים בעולם היהודי; צמיחתם של רבנים כריזמטיים, שמאגדים סביבם קבוצות של תלמידים ואוהדים מחפשי דרך; לימוד כתביהם של גדולי החסידות בדורות הקודמים, שהולך ונעשה רווח בקרב קבוצות שונות בחברה הישראלית; מספרם הגדול של האמנים הישראלים שמצטרפים לגל הזה, ומביאים אותו לידי ביטוי ביצירתם – כל אלה שוחקים את הגבולות הברורים שהיו קיימים בעבר בין הרעיונות החסידיים לבין החברה הישראלית הרחבה. הניאו-חסידות נעשתה שחקן תרבותי בולט בזירה החברתית-רוחנית-פוליטית של החברה בישראל.

אחד המאפיינים המרתקים של התחייה החסידית הזאת הוא שהיא איננה מתרחשת בעיקרה בקרב קבוצות של חסידים ותיקים, אלא דווקא בקרב קבוצות אחרות שלא היו קשורות בעבר אל העולם החסידי.
מדוע זה קורה דווקא עכשיו? מה הן ההשלכות הרחבות – החברתיות, הרוחניות, הפוליטיות והנפשיות – של התופעה הזאת? ארבעה כותבים מתגייסים לשרטט פנים שונות של הניאו-חסידות העכשווית:
נעמה צפרוני מתחקה אחר מסעו האישי של הרב שלמה קרליבך והשפעתו על חבורות התלמידים שקיבץ ועל ציבור יהודי גדול שהאזין לו והאמין בו; מה היתה שיטת ההשפעה שלו והאם ניסה לפתור בעיה לאומית באמצעות פתרון של בעיה אישית; ברוך כהנא כותב על תורתו של הרב יצחק גינזבורג, על סוד קסמה הטוטאלי ועל סכנותיה הגדולות; גבי שטרנגר כותב על האופן שבו משפיע על חייו הלימוד הנמשך בספר "שפת אמת", שכתב רבי יהודה אריה לייב אלתר, האדמו"ר השלישי בשושלת אדמור"י גור, ומהבולטים במנהיגי יהדות פולין בשלהי המאה ה-19; ותומר פרסיקו מנתח את קשרי הגומלין ההדוקים בין תנועת הניאו-חסידות לתנועת הניו-אייג'.
הניאו-חסידות, על זרועותיה וביטוייה המגוונים, היא התנועה הרוחנית הבולטת ביותר בעם היהודי בדור הזה, והשפעתה על העם היהודי בתפוצות ובארץ היא עצומה. כיצד משפיעה תנועה זו על היום-יום החברתי, הכלכלי, התרבותי, הפוליטי, הדתי והחילוני?
חלק מהתשובות יימצאו לכם, הקוראים, במהדורה הזאת של "ארץ אחרת".