דלג לתוכן הראשי
עיתון בשירות החברה
31 באוגוסט 2014 | מהדורה 72

למרגלות שער ברנדנבורג: מנהיגי העולם מנופפים לקהל בחגיגות עשרים שנה לאיחוד גרמניה. מתחת למטריות: גורדון בראון, ראש ממשלת בריטניה, ניקולא סרקוזי, נשיא צרפת, אנג'לה מרקל, הקנצלרית של גרמניה וראש ממשלת רוסיה, דימיטרי מדווייב / AFP

מדוע התרבות שלנו הפסיקה לחשוב

כיצד הגיעה הדמוקרטיה האמריקנית אל המקום שבו היא נמצאת כיום? האם מרק לילה צודק ועומד לרדת "מבול" הנובע מן העובדה שאיננו מתעניינים יותר במציאות? האם החברה הישראלית לקתה אף היא בניוון מחשבתי המושפע עמוקות מן התרבות האמריקנית העכשווית והיא מתקשה להתמודד עם המציאות?

זוהי מהדורה מיוחדת של ארץ אחרת. היא מתמקדת במאמרו של פרופ' מרק לילה, היסטוריון של רעיונות באוניברסיטת קולומביה, שפרסם ביוני האחרון מסה במגזין האמריקני "ניו-ריפבליק", העוסקת ברעיון שהדמוקרטיה האמריקנית הפכה להיות דוֹגמה. בתור שכזאת, הוא טוען, היא הפכה לעיקרון שאינו זקוק להוכחה, גם אם המציאות מוכיחה שהדמוקרטיה נמצאת בנסיגה במקומות רבים בעולם.

כיצד הגיעה הדמוקרטיה האמריקנית אל המקום שבו היא נמצאת כיום? האם לילה צודק ועומד לרדת "מבול" הנובע מן העובדה שאיננו מתעניינים יותר במציאות? האם החברה הישראלית לקתה אף היא בניוון מחשבתי המושפע עמוקות מן התרבות האמריקנית העכשווית והיא מתקשה להתמודד עם המציאות? מה המשמעות המקומית של דברי מרק לילה, ומה צריך לקרות כדי שכיוון הרוח ישתנה?
התרגלנו לחשוב שאנשים אינם קוראים בגלל השינויים הטכנולוגיים והבידוריים שמאפיינים את תקופתנו. לילה סבור אחרת: "העידן הליברטריאני הוא עידן סתום, לא מובן. הוא הוליד היבריס מסוג חדש, שונה מזה שאפיין את ההוגים הדגולים משכבר. ההיבריס שלנו הוא המחשבה שאנו פטורים מחשיבה מאומצת, מתשומת לב או מחיפוש אחר קשרים. שדי לנו לדבוק ב"ערכי הדמוקרטיה" שלנו ובמודלים הכלכליים שלנו ובאמונה ביחיד – ואז הכול יסתדר. משחזינו בתמונות לא נעימות של שכרוּת אינטלקטואלית, הגענו להחלטה זחוחה להימנע מראש מן הסיכון, אף שבכך התנתקנו מן ההיסטוריה ופגענו במוכנוּת לאתגרים שהיא נושאת בחובה".
ברשותו של מרק לילה תרגמנו את מאמרו לעברית וביקשנו לו תגובות. גם אתם מוזמנים להגיב.

 

תגובות פייסבוק

תגובות

3 תגובות

הגיבו לכתבה