ארץ אחרת

כדי שרכישת דירה תהיה משתלמת, על קונה הדירה לעמוד בכמה קריטריונים שאינם נחלתם של רוב הישראלים. למשל: צריך להיות לו הון ראשוני שיאפשר לקיחת משכנתה לזמן קצר יחסית שלא ישעבד אותו להחזר חובות אינסופי

יש תחום אחד שבו רוב תושבי מדינת ישראל מתנהגים באופן דומה: עם הגיעם לשנות העשרים המאוחרות, ולאחר שמצאו את בחיר לבם, הם חייבים לרכוש דירה. זה זמן רב שרכישת דירה בישראל איננה מעשה כלכלי. רכישת דירה היא שלב הכרחי בחיים. היא סממן להצלחה ומדד להתבססות שאיש כמעט אינו מסוגל לוותר עליו. הרדיפה אחר אלמנט חומרי נייח כראי לביטחון כלכלי איננה יכולה להיות מוסברת במונחים כלכליים, ולפיכך לא נותר אלא להניח שיש כאן עוד עניין. עמוק הרבה יותר.

בדומה לכל החלטה כלכלית אחרת, גם ההחלטה על רכישת דירה היתה צריכה להיות תלויה בשיקולים כלכליים. וככזו היה מתברר שהיא משתלמת לחלק מהאוכלוסייה, ואילו לחלק אחר אין היא משתלמת. כדי שרכישת דירה תהיה משתלמת, על קונה הדירה לעמוד בכמה קריטריונים שאינם נחלתם של רוב הישראלים. למשל: צריך להיות לו הון ראשוני שיאפשר לקיחת משכנתה לזמן קצר יחסית שלא ישעבד אותו להחזר חובות אינסופי. עליו להכיר את התהליכים הנדל"ניים באזור. צריך להיות לו שיעור סביר של הון המושקע בענפים אחרים לצורך פיזור סיכונים במקרה של נפילת מחירים חדה. גם כאשר הרוכש עומד בכל הקריטריונים האלה, חשוב לזכור שהתשואה על נדל"ן צריכה להיבחן מול תשואה על השקעות אחרות כמו שוק ההון.

הרשו לי להניח שלא כל מי שרוכש דירה כיום בישראל עומד בקריטריונים האלה. ובכן, מדוע בכל זאת כולם שואפים לדירה? הרי, למה צריך להיות איכפת לאדם אם ההון שלו יושקע בדירה או בשוק ההון? החלטה של משפחה כיצד להשקיע את כספה היא החלטה התלויה בהעדפות הפרטים. למה אפוא כולם בוחרים להשקיע את הכסף דווקא בדירה?

חשוב להדגיש כי היצע הדירות במדינת ישראל הוא אכן בעיה שטיפולה נזנח במשך שנים על ידי הממשלה. אבל זוהי בעיית היצע. דהיינו, הכמות של הדירות המוצעות במשק צריכה להיות שווה למספר משקי הבית הזקוקים לדירה לגור בה

לאחרונה הרדיפה אחר חלום הדירה עשתה עוד צעד בדרך אל האבדון. כעת לא משנה אפילו היכן תרצו לגור במהלך חייכם או היכן תרצו לעבוד. ההחלטה על רכישת דירה באה לעתים קרובות לפני שהרוכשים ענו על שתי השאלות הנ"ל. קודם כל דירה, ורק אחר כך איכות חיים רצויה או ביטחון תעסוקתי. מרוב לחץ לרכוש דירה, רבים מהישראלים רוכשים דירה בשלב מוקדם מאוד בחייהם הבוגרים. הם עושים זאת כאשר הקריירה התעסוקתית שלהם עוד לא התבהרה, ולעתים אף לפני התייצבות התא המשפחתי. מה זה משנה שרכשת דירה בראשון לציון, אם בהמשך תעבוד בחיפה? כתוצאה מכך גוזרים על עצמם ישראלים רבים התעסקות בלתי פוסקת בעסקאות נדל"ן, שכביכול "משביחות" את הנכס. במקרים אחרים, מעיקים אף יותר, אנשים מתעקשים להחזיק בנכס שרכשו על חשבון איכות החיים שלהם, וכך הם מוצאים את עצמם מבלים את מיטב שעות היממה בנסיעות בפקקים.

חשוב להדגיש כי היצע הדירות במדינת ישראל הוא אכן בעיה שטיפולה נזנח במשך שנים על ידי הממשלה. אבל זוהי בעיית היצע. דהיינו, הכמות של הדירות המוצעות במשק צריכה להיות שווה למספר משקי הבית הזקוקים לדירה לגור בה. הבעיה הזאת נמצאת תחת אחריותה של המדינה, ובאחריותה למצוא לה פתרונות. אבל ההחלטה אם לשכור או לקנות את הדירה היא החלטת ביקוש – הפרטים הגרים בדירה יחליטו כתוצאה משיקולים כלכליים ובהתאם למחירי הדיור מה הם מעדיפים. בסופו של דבר מדובר באותו מספר דירות. השאלה היא רק אם הן יירכשו בידי המתגוררים בהן או שאלה יסתפקו בשכירתן. והשאלה הזאת כבר רחוקה מלהיות שאלה שהמדינה יכולה או צריכה להתערב בה, שכן היא נובעת מהעדפות פרטיות של התושבים.

אז המחירים ממשיכים להמריא אל על, ועם ישראל ממשיך לקנות. ולא נותר אלא להניח שיש פה עניין נפשי עמוק, כי כלכלי זה בטח לא. וכשמהות הקנייה איננה כלכלית, פשוט לא משנה מה יהיה המחיר ולא משנה כמה משוגע ותנודתי יהיה השוק, אנחנו נמשיך לקנות. נראה שכדי לשכך את הפחדים העמוקים ביותר שלנו, נהיה מוכנים לשלם עוד הרבה כסף. חשוב שלפחות נהיה כנים עם עצמנו, ונבין שההחלטה על רכישת דירה אינה נובעת משיקולים כלכליים. אם מישהו מתכנן לבצע את המהלך הזה, יואיל נא לפחות למצוא את הסיבות האמיתיות למעשיו.