ארץ אחרת

נער או נערה יקרים!

אם הגעתם למסקנה שאתם רוצים להתנדב, סחתיין, נראה שאתם שייכים לחבר'ה הטובים, אלה שמעורבות חברתית מדברת אליהם ו"לתרום" אינה מילה גסה בשבילם. ובכל זאת, כדאי לכם לבחור יותר ממקום אחד, אולי עשרה, כי לא בטוח שתתקבלו. אחרי הכל, אתם אחד או אחת מאלפים מוכשרים ומקסימים…
אתם יכולים להתנדב לכפר נוער כמו כנות ובן שמן, הכפר הירוק ועיינות, עין כרמית וקריית יערים. מדובר במקומות שיתנו לכם כנפיים. למה הכוונה? אנשי הצוות החינוכי בעיינות צעירים בגילם וברוחם. יוזמות מתקבלות כאן בברכה, ולכן זה מקום מצוין ליזום ולחוות הצלחה בעשייה.
אם אתם תלמידי בית ספר הפועל בשיתוף פעולה עם התנועה לחינוך התיישבותי, או סתם קיבוצניקים ומושבניקים, כי אז תוכלו להירשם דרך התק"ם. במקרה הזה תצטרכו לעשות כמה פעולות פשוטות כמו רישום באתר בתוספת מכתב המלצה מהמחנך, יום היכרות במחיר מאתיים ש"ח במכון אדם מילא, ואז שניים עד שלושה כנסים, וכבר תקבלו תשובה: חיובית או שלילית.
אם אתם בנוער העובד, תעשו שנת שירות בקומונה של התנועה; ואם אתם בצופים, יש מקומות שמיועדים לכם. אבל גם אם אינכם שייכים לאף אחת מתנועות הנוער, אתם עדיין יכולים להגיע לעמותת איילים או השומר החדש, לסוכנות היהודית או לאתגרים, לעמותת עמיחי או אולי לנוער ישראלי גאה בתל אביב.
אם אתם בכלל חובבי טבע, כי אז תלכו לפעול במסגרת של"ח או מל"ש או בית ספר שדה של החברה להגנת הטבע. והכי שווה זה שנת שירות בחוגי הסיירות, כי ידוע שש"שינים של חוגי הסיירות הם חוד החנית של הארגון. מומלץ שתהיו בעלי כישורי הדרכה גבוהים, יחסי אנוש מעולים, יכולת יצירת קשר עם מגוון אנושי רחב, מנהיגות, יכולת תפקוד עצמאי בשטח. חשוב שתהיו בעלי אהבה לטבע, לסביבה, לחינוך ובמיוחד לאנשים.
התעייפתם מטבע והתנדבות? יש גם לא פחות מארבעים מכינות קדם-צבאיות… המכינות ישמחו להכין אתכם לקראת שירות משמעותי בצה"ל, ויעניקו לכם מבחר כישורים שיאפשרו לכם לשאת במשימות ובאתגרים הלאומיים בתחומי הביטחון, החברה והחינוך. וכמובן, גם כאן אתם צריכים להציג מועמדות, להתראיין, להתמיין –

 מתוך:  www.shinshinim.org :  אורי מלמד, אתר שינשינים

רבים וטובים מתלמידי שכבת י"ב מתרוצצים בכל רחבי הארץ, חסרי נשימה ומלאי תקווה, בין כנס לראיון, מפגש או יום עיון. מקבלים מעט תשובות חיוביות והרבה יותר שליליות. טובי הנוער, בלי מירכאות, נדרשים בבוקר בהיר אחד למכור את עצמם בחמש דקות על מנת להתנדב לשנת שירות ובין לבין מנסים את כוחם במיונים לשייטת, לקורס טיס ולשאר יחידות מובחרות

אוצר בלום של נוער איכותי

התבלבלתם? גם אנחנו. כבר יותר מחודש שרבים וטובים מתלמידי שכבת י"ב של בית הספר התיכון לחינוך סביבתי במדרשת שדה בוקר מתרוצצים בכל רחבי הארץ, חסרי נשימה ומלאי תקווה, בין כנס לראיון, מפגש או יום עיון. מקבלים מעט תשובות חיוביות והרבה יותר שליליות. טובי הנוער, בלי מירכאות, נדרשים בבוקר בהיר אחד למכור את עצמם בחמש דקות ולשכנע את אנשי הצוות שמולם שהם ורק הם מתאימים מכולם להיות הנבחרים. אחרים בוחנים את נושא המכינות, ובין לבין מנסים את כוחם במיונים לשייטת, לקורס טיס ולשאר יחידות מובחרות.

קל מאוד לזהות אותם בבית הספר או בפנימייה על פי קריאות האושר או המבט העצוב והעיניים הלחות מדמעה. בפעם הראשונה בחייהם לא מעריכים אותם על סמך היכרות ארוכה בלימודים, בחיי החברה או בוועדות השונות. הפעם הם נדרשים לעשות לעצמם יחסי ציבור ולהרשים. עליהם להגיע לכנס של מאתיים בני נוער ולהיות בין עשרים המאושרים שמתקבלים.
מה שהחל כטפטוף, התפתח בשנים האחרונות לשיטפון של ממש. הנוער הישראלי מחפש חוויה משמעותית ומטלטלת, גם אם אין בה כל תמורה כלכלית. הוא יעשה זאת בצבא ובטיול למזרח שלאחר מכן, והוא ישמח להתנסות גם בשנת שירות אם רק תקבל אותו לשם. את העובדה הזאת גילו חיש מהר כל מיני גופים ומוסדות ציבור שסובלים זה שנים ממחסור חמור במזומנים ובכוח אדם מקצועי. עד שיימצא התקציב לבעלי מקצוע בתחום בריאות הנפש, העזרה הסוציאלית, המורים, החונכים האישיים, מדריכי השדה ועוד, נפל לידיהם אותו אוצר בלום ואיכותי של בני נוער מדהימים, מלאי מוטיבציה ורוח נעורים. ללא הכשרה ארוכה, ובתנאים מינימליים של מגורים ("הקומונה"), משתלבים מדי שנה מאות רבות של נערים ונערות שמשתוקקים להיות חלק מאותה חוויה המוּכרת בשם שנת שירות.

לכאורה מדובר במצב שבו כולם מרוויחים. הנער או הנערה דוחים בשנה את חוויית ההתבגרות המטלטלת של הגיוס לצבא ההגנה לישראל וטועמים לראשונה בחייהם את תחושת היציאה מן הקן החמים של הבית. ואילו המוסדות, המאושרים שזכו בבני הנוער המתנדבים, מקבלים כוח אדם צעיר ונלהב, שמוכן לעשות (כמעט) הכל בתנאי מינימום ובמסירות אין קץ. למרות דחיית השירות הצבאי בשנה, גם צה"ל ירוויח חיילים בוגרים יותר, בשלים יותר. והמדינה חוסכת מדי שנה מיליונים של שקלים על משכורות, הכשרת עובדים, דמי ביטוח וגמלאות ועוד הוצאות שהיו נדרשות על מנת להעסיק כוח אדם מקצועי ומיומן.

אם אכן כולם כל כך מרוצים, יש רק לתמוה על דרך הייסורים שכל אותם נערים ונערות צריכים לעבור בדרכם אל הפעילות שכל כולה התנדבות ונתינה. זה מתחיל כבר בהליך הקבלה והמיון, ונמשך עמוק אל תוך שנת השירות עצמה. בעיצומה של שנת י"ב, ועל חשבון שעות וימי לימודים רבים, יידרשו אותם מתעניינים, בעלויות של מאות שקלים מכיסיהם של ההורים, לדלג בין כפר נוער למוסד חינוך, בתקווה לזכות בסופו של תהליך במקום להתנדב בו.

בכל שנה התחרות נעשית קשה ודורסנית יותר. כועסים? גם אנחנו. בשיעור חינוך האחרון הקראתי את מה שקראת זה עתה, קורא יקר, מול הכיתה שאני מחנך, ושם היתה הזדהות מלאה. התלמידים גם ברכו אותי על ניסוח הדברים ופרסומם.