דלג לתוכן הראשי
עיתון בשירות החברה
30 באוקטובר 2014 | מהדורה 74

המחיר היקר של תקשורת החינם

מערכת ארץ אחרת עוסקת מזה שנים ארוכות בהידרדרות במצבה של העיתונות והתקשורת בכלל בישראל ובעולם המערבי. מהדורות 21, 45 ו-67 של ארץ אחרת עוסקות בפניה השונות של ההידרדרות המדוברת ובמחירה התרבותי, החברתי והדמוקרטי.

מערכת ארץ אחרת עוסקת מזה שנים ארוכות בהידרדרות במצבה של העיתונות והתקשורת בכלל בישראל ובעולם המערבי. מהדורות 21, 45 ו-67 של ארץ אחרת עוסקות בפניה השונות של ההידרדרות המדוברת ובמחירה התרבותי, החברתי והדמוקרטי.

גם מהדורה זו מוקדשת לנושא מרכזי זה, הפעם תוך התמקדות בפריזמה החינמית, ועם העלאתו להצבעה בכנסת של החוק המבקש לאסור את הפצתו החינמית של ישראל היום.
פרופ' דני גוטוויין טוען כי הטיעון בדבר הגנת "התחרות" כתנאי ל"דמוקרטיה", שאותו חוזרים ומזכירים תומכי חוק החינמונים ומתנגדיו, מתגלה כלא יותר מתירוץ מתחסד המשמש לשימור מבנה הכוח הקיים של שוק העיתונות הישראלי. לדעתו, הדיון בטיעון הזה דוחק מהשיח הציבורי את האפשרות הממשית היחידה להפיכת העיתונות לדמוקרטית: הפקעתה משלטון השוק והפיכתה לשירות ציבורי-חברתי;

פרופ' מוטה קרמניצר וד"ר תהילה אלטשולר מן המכון הישראלי לדמוקרטיה מפרסמים כאן מאמר שמתנגד לחוק שאוסר על הפצתו החינמית של "ישראל היום", אך לא פורסם ב"ישראל היום" שהזמינו אותו.

רוברט ג. קייזר, עורכו לשעבר של ה"וושינגטון-פוסט" פרסם באתר של מכון המחקר האמריקני ברוקינגס מסה הנקראת "החדשות הרעות על החדשות". אנו מפרסמים כאן גרסה מתורגמת לעברית של מסה חשובה זו.

במבי שלג כותבת על השאלה מה אנו יודעים על סדר היום הנסתר של תקשורת החינם; על מה שמתפרסם ועל מה שלא מתפרסם; היא שואלת מדוע אנו מוכנים לתת את מוחנו ותודעתנו לגופי תקשורת שאיננו יודעים לבטח מה מניע את הפיתוי שהם מפתים אותנו ומדוע כל כך קל לנו לוותר על העצמאות המחשבתית שלנו.

כמו כן במהדורה: תחקיר של ד"ר סימה זלצברג על תופעת שתיית היתר בקרב יהודי אמריקה; מסה של רחל פרליבטר על התערוכה של האמנית מאיה ז"ק על השבת המיסטית, המוצגת בתערוכת הקבע של המוזיאון היהודי בווינה; מאמר של רונה ברנס על הספר של עזה צבי "חיבורים".

פנחס ענברי מנתח את השינוי במדיניות של משטר אובמה במזרח התיכון ואת תמיכתו באסלאם הפונדמנטליסטי על חשבון יחסיו עם גורמים מתונים במזרח התיכון וישראל בתוכם. מה יכולה ישראל לעשות במצב הזה;

נועה שוקרון כותבת על עידן הכלכלה הניאו-קלאסית שהפך את חברי הסגל של החוגים לכלכלה לבעלי אוריינטציה והשכלה מתמטית. מה המחיר שמשלמת החברה כולה כשהפן הפילוסופי והחברתי של מקצוע זה נזנח לחלוטין.

קריאה נעימה.

תגובות פייסבוק

תגובות

תגובות

הגיבו לכתבה