ארץ אחרת

הקהילות החרדיות מפוזרות כיום במדינות רבות בעולם. עם זאת, אין ספק שהמרכזית שבהן היא הקהילה החרדית בישראל. מעמד הבכורה של קהילה זו אינו נובע אך ורק מהיתרון המספרי שלה, אלא מבוסס במידה רבה על ראייה היסטורית על אודות תפקידם של יהודי ארץ ישראל בעולם היהודי כולו.

בתנ"ך אנו מוצאים את ירושלים כמרכז הרוחני של העם היהודי. הכוהנים והלוויים המשרתים בבית המקדש אמורים להתמסר לעבודת הקורבנות ולהורות לעם את משפטי התורה. פרנסתם ניתנת להם על ידי שאר העם, באמצעות תרומות ומעשרות ומתנות כהונה ולווייה, ובכך הם נפטרים מהצורך לעמול לפרנסתם בעבודת אדמה וכיו"ב.
החל מגרוש ספרד, עת התקבצו שוב יהודים בארץ, אנו עדים למאות שנים שבהן היישוב כולו מוגדר כקבוצה שנועדה להתמסר לחיים רוחניים של תורה וקדושה. היישובים היהודיים ירושלים, חברון, צפת וטבריה אף זכו בכינוי המחייב "ערי הקודש". קהילות אלה היו משגרות באופן קבוע משולחים, שכונו שד"רים (שלוּחָא דרַבָּנָן), ואלה התקבלו בכבוד רב בכל תפוצות ישראל. תפקידם של השד"רים היה לגייס תרומות למחייתם ולרווחתם של תושבי הארץ היהודים, ולהקמת ישיבות, מפעלי חסד, בתי יתומים ולהרחבת ההתיישבות היהודית.
היישוב האשכנזי המתחדש בירושלים במאה ה-19, מיסד את התמיכה מהקהילות היהודיות במזרח אירופה והביא אותה לממדים גדולים ביותר. קבוצות של יהודים בני עיר או ארץ מסוימת התארגנו ב"כוללים", כמו כולל ורשה וכולל הונגריה, ורוב פרנסתם באה להם מאחיהם בערי או ארצות המוצא שלהם.
בספרו "חברה במשבר לגיטימציה", העוסק בקהילה האשכנזית ביישוב הישן בירושלים, מתאר פרופ' מנחם פרידמן את יחסי הגומלין בין הקהילה בישראל לקהילות בגולה כסוג של עסקה, שבה היהודים בגולה תורמים את כספם תמורת ההגנה שהם מקבלים מיהודי ארץ ישראל המקדישים את עצמם לחיים רוחניים וללימוד תורה.
מבחינה זו ניתן לומר שהקהילה החרדית בישראל הצליחה לשמר את המצב המיוחד הזה גם ביחסיה עם הקהילות החרדיות שהתפתחו בעשרות השנים האחרונות בארצות הברית ובמערב אירופה. עולם התורה בישראל נחשב למרכז העולם היהודי החרדי, והדבר בא לידי ביטוי באופנים שונים. לדוגמה, בכל שנה מגיעים מאות צעירים חרדים מרחבי העולם ללמוד בישיבות החרדיות בישראל. מקצת הצעירים חוזרים לאחר כמה שנים לארצות מוצאם, ומקצתם נשארים בישראל ומקימים בה את משפחתם. כמו כן, גדולי התורה והמנהיגים הרוחניים של היהדות החרדית בישראל נחשבים סמכות עליונה גם עבור החרדים ברחבי העולם היהודי כולו.

שבט לוי

אחד ממושגי היסוד של עולם התורה החרדי מבוסס על דברי הרמב"ם בהלכות שמיטה ויובל על אודות יכולתו של כל אדם להיות מובדל לעבודת הבורא כמו שבט לוי. תלמידי הישיבות ואברכי הכוללים רואים את עצמם כמי שמיישמים את דברי הרמב"ם הלכה למעשה. הגדרה זו מהווה למעשה את הצידוק האידיאולוגי להתמסרות מוחלטת ללימוד תורה ולפרנסה מתרומות ומתקציבים ממשלתיים, ופריחתו חסרת התקדים של עולם התורה אפשרה לעשרות אלפי צעירים חרדים להצטרף לשורותיו של שבט לוי ולבחור באורח חיים של לימוד תורה לאורך שנים רבות.
נראה כי הממדים שאליהם הגיעה "חברת הלומדים" – כך כינה פרופ' פרידמן את המבנה החברתי החרדי שהתפתח בישראל – לא תוכננו מראש על ידי המנהיגות החרדית. במידה רבה זוהי תוצאה של גורמים אחדים, ובהם הרוויה במשרות התורניות שאליהן יועדו באופן טבעי בוגרי הישיבות, קושי להשתלב בעולם העבודה המודרני ללא השכלה כללית והכשרה מקצועית ו/או אקדמית מתאימה, חובת השירות הצבאי למי שמפסיק להיכלל בהגדרה של "תורתו אומנותו", ותנאים כלכליים ופוליטיים שאפשרו את צמיחת הישיבות והכוללים לממדים חסרי תקדים.
ה"כוללים" ביישוב הישן לא נועדו רק למי שהתמסר כליל ללימוד תורה, אלא לכלל בני היישוב האשכנזי. המודל של חברת הלומדים בארץ ישראל התבסס בעיקרו על הנרטיב של עולם הישיבות הליטאי. בתי המדרש הראשונים שהבטיחו את פרנסת תלמידיהם (וכונו אף הם "כוללים") הוקמו לפני למעלה ממאה שנה בקובנה בראשותו של רב העיר הרב יצחק אלחנן ספקטור, ולאחר מכן בראדין בראשותו של החפץ חיים. הם נועדו ל"פרושים" שהתנתקו במידה רבה מהוויות העולם, ומספרם לא עלה על עשרות בודדות. מטרתם העיקרית של הכוללים היתה לאפשר לאותם פרושים למלא בבוא היום משרות של רבנות והקמת ישיבות, כפי שהדברים משתקפים ממאמרים שפורסמו בחוברת "עץ פרי" שנכתבה לשם כך ובהקדמה לספרו של החפץ חיים "ליקוטי הלכות". עם השנים התפשט המודל של הכוללים לקהילות האחרות בציבור החרדי, כדוגמת הציבור החסידי ובני עדות המזרח, ובחלוף הזמן ובהתאם לנסיבות השתנה גם ייעודם המוצהר. הכוללים לא נועדו עוד לתקופת לימוד מוגבלת, כדי להעמיד רבנים ונושאי משרות תורניות, אלא גם ואולי בעיקר להחזקת לומדי תורה המעוניינים להקדיש למטרה זו את כל חייהם.

תמכין דאורייתא

ספרות חז"ל מרבה להעלות על נס בעלי נכסים המחזיקים מכספם לומדי תורה. הם זוכים להוקרה מיוחדת על כך, ואף זוכים שהתורה הנלמדת על ידי הנתמכים נקראת על שמם. על פי המקורות, הסדר זה תחילתו בשבטים יששכר וזבולון, שהחליטו שזבולון יעסוק במסחר ויפרנס את יששכר המתמסר ללימוד תורה. הסכמים מסוג זה נחתמו במהלך הדורות בין בעלי הון לתלמידי חכמים עניים, ונקראו "הסכמי יששכר וזבולון".
בדור האחרון תופסת יהדות ארצות הברית מקום מרכזי בהחזקתו של עולם התורה המתחדש. התמיכה הכספית הניתנת מדי חודש בחודשו להקמת ולהחזקת מאות ישיבות, כוללים ומוסדות נוספים, מגיעה לממדים עצומים. תרומות אלה מהוות מרכיב מרכזי בתקציב עולם הישיבות בישראל, ונראה כי במקרים רבים הן אף עולות על חלקה של המדינה בתקצוב הישיבות והכוללים. התמיכה בעולם התורה מוצאת את ביטויה גם במימון מכונים לההדרת והדפסת ספרים תורניים, המעסיקים מאות רבות של אברכים.
אבל לא רק מוסדות התורה נהנים מתמיכתן הכספית של הקהילות החרדיות בחו"ל: בקהילה החרדית בישראל פועלים מאות ארגוני חסד ועמותות הנהנים אף הם מתרומות הנאספות בקהילות החרדיות בחו"ל (זאת מלבד אנשים פרטיים הנקלעים למצוקה כלכלית, ועורכים מסעות התרמה אישיים מעבר לים). חרדים רבים באים לבקר בארץ, בעיקר בתקופות החגים, ומכניסים אף הם כסף רב לכלכלה הפנים-חרדית בישראל. בשנים האחרונות ניכרת גם השקעה גדולה של יהודים חרדים מחו"ל ברכישת או בשכירת דירות בריכוזים החרדיים בישראל, ותופעה זו אף גרמה לעלייה תלולה במחירי הדירות והשכירות בריכוזים אלה. את התלות הגדולה של הקהילה החרדית בישראל בתרומות מארצות הברית ניתן לראות בין השאר בעובדה שהדולר הוא מטבע עובר לסוחר ברחוב החרדי.

המשבר והדאגה

התוכנית הכלכלית שיזם שר האוצר בנימין נתניהו בשנת 2003 עוררה חרדה עצומה בציבור החרדי. הקיצוץ החד בקצבאות ובתקציבים הממשלתיים נתפש כאיום ממשי ומיידי על העולם החרדי בכלל ועל מוסדות התורה בפרט. העיתונות החרדית חזתה עתיד קשה למוסדות ולארגונים החרדיים ודיברה על עשרות אלפי משפחות חרדיות שעתידות לסבול ממצוקה כלכלית חריפה. אבל תחזיות קודרות אלה לא התממשו. אף על פי שיש גידול מסוים בשיעור העוני בקהילה החרדית, החברה החרדית שרדה את קיצוצי נתניהו, ורבים מהארגונים החרדיים בישראל אף נהנו בשנים הבאות מפריחה וגידול.
מלבד האמונה והביטחון של הציבור החרדי בקיומה של השגחה פרטית על שומרי התורה, ניתן להסביר את התופעה בַּפריחה הכלכלית שהיתה בשנים האחרונות בעולם המערבי בכלל ובארצות הברית בפרט. היקף התרומות בשנים אלה גדל באופן מתמיד, עם עלייתם של בעלי הון חדשים בקהילות החרדיות בארצות אלה. לאור זאת ניכרת כיום דאגה רבה נוכח המשבר הכלכלי החמור, המטלטל את ארצות הברית ואת העולם כולו.
צמצום התרומות יפגע לא רק באברכי הכוללים, אלא בציבור החרדי כולו. הישיבות עצמן מעסיקות עובדים רבים, ומפרנסות ספקים בתחומים שונים כמו המזון והריהוט. העמותות והארגונים החברתיים תומכים באלפי משפחות נזקקות, וירידה בהיקף התרומות עלולה להיות הרת אסון למשפחות אלה ולאנשים הרבים המועסקים בארגונים אלה. עם זאת, הדאגה העיקרית והמוחשית ביותר היא הדאגה לעתידם של הכוללים לאברכים. הכוללים יהיו גם ככל הנראה הראשונים להיפגע מהמשבר, אם בגלל הירידה בתרומות ואם בגלל העדר תשתית כלכלית (מבנים, למשל) המאפשרת הכנסות נוספות וקבלת הלוואות בנקאיות. כבר התפרסמו ידיעות על כוללים אחדים שנסגרו ועל כוללים המחזיקים אלפי אברכים המצויים בקשיים גדולים בגיוס כספים, והדאגה בנושא ניכרת היטב בשיח הפנים-חרדי.
בקהילה החרדית פועלת ביעילות רבה ומעוררת השתאות מערכת אשראי חוץ-בנקאית ללא ריבית, המנוהלת על ידי גמ"חים להלוואת כספים הפועלים לשם שמים. הכספים בקופות הגמ"חים הם בעיקר פקדונות של אנשים המעוניינים לזכות במצווה (הגמ"חים הם אלטרנטיבה מועדפת לכספי חיסכון, יותר מבנקים וחברות השקעה אחרות), והלווים מהגמ"חים הם אנשים פרטיים הנזקקים להלוואה ומוסדות הזקוקים לאשראי למימון הוצאות חריגות עד גיוס הכסף הנדרש. גם כאן יש חשש שמא מצוקה כלכלית חריפה תגרום למשבר, אם בגלל משיכת פקדונות ואם בגלל חוסר יכולת של הלווים לעמוד בתשלום החוב. התרחשות כזאת עלולה לסחוף את הציבור החרדי למערבולת כלכלית קשה וחריפה ביותר.
בניגוד לשנת 2003, שבה ניתן היה לכוון את האשמה כלפי מפלגת "שינוי" שחרטה על דגלה את המאבק בחרדים וכלפי בנימין נתניהו שנתפש ככפוי טובה, במצב הנוכחי לא ניתן למצוא אשמים. העיתונות החרדית מגלה אמפתיה כלפי התורמים שנקלעו למצוקה כלכלית, ולאחרונה אף התקיים יום תפילה מיוחד בישיבות, להצלחתם הכלכלית של התורמים שעסקיהם נפגעו במשבר.

כלים חדשים

תגובה מקובלת למצוקה הכלכלית של הציבור החרדי היא שעל ציבור זה להגדיל את השתתפותו בעולם העבודה. בשנים האחרונות אכן ניכרת עלייה הדרגתית בשיעור החרדים שהשתלבו בעולם העבודה, ובעיקר במספר החרדים הפונים למסלולי לימוד אקדמיים ולהכשרות מקצועיות נדרשות בעולם העבודה.
למרבה הצער, במצב העניינים הקיים קשה לראות כיצד ניתן לקדם עוד את התהליך הזה. התכווצות המשק עלולה לגרום לפליטה של עשרות אלפי בני אדם ממעגל העבודה, וקשה לראות כיצד אלפי עובדים חרדים חדשים יצליחו להשתלב בתקופה זו בעבודות מכניסות. בנוסף, יציאתם של החרדים ללימודים ולעבודה מחייבת גם היא השקעה כספית גדולה אם מקופת המדינה ואם מתרומות ופילנתרופיה, ויש לקוות שלמרות המצוקה יימצאו הכספים הנדרשים למימוש מטרה זו.
נראה כי המציאות הכלכלית החדשה תחייב את העולם החרדי להתמודד עם שאלות חשובות בתחומים רבים – מחינוך ותעסוקה דרך תלות בפילנתרופיה ועד יחסי דת ומדינה והתמודדות עם המודרנה והטכנולוגיה. נוכח המשבר, שעלול להיווצר במצב הנוכחי, תידרש המנהיגות החרדית להחלטות מכריעות בשאלות אלה. כבר כיום ניתן למצוא סימנים לגישות חדשות בתוך הקהילה החרדית, ואלה מצביעים על שינויים בעמדות בקהילה החרדית בנושאים אלה. תופעות אלה גורמות כמובן גם לחילוקי דעות ולעימותים אידיאולוגיים נוקבים בתוך הקהילה, אבל נראה שלפחות בחלק מהנושאים השינויים הם בלתי נמנעים.
ההכרה הרווחת בקרב ציבור גדול בקהילה החרדית היא ששימור המצב הקיים בכל מחיר עלול להיות מסוכן יותר משינוי אורח החיים החרדי, ולגרום חלילה לסחף גדול אל מחוץ לעולם החרדי והדתי. ההצלחה העצומה של בניית עולם התורה החרדי בעשרות השנים האחרונות עומדת כיום בפני איומים גדולים. כדי להימנע מסחף החוצה יידרשו כלי התמודדות חדשים. כפי שאמר שלמה המלך במגילת קוהלת, "לכל זמן ועת תחת השמים", כלי המלחמה המתאימים בתקופה אחת אינם יעילים בהכרח כמות שהם בתקופה אחרת.

מאמר זה פורסם ב"ארץ אחרת" גיליון מספר 48: "התרוששות- המצב הישראלי לנוכח המשבר הכלכלי והערכי באמריקה". לחצו כאן להזמנת הגיליון