ארץ אחרת

המוות שזורעים הקנאים הסונים, ורצח אלפי המוסלמים בכורדיסטן ובעיראק ובסוריה, מובילים אותנו למסקנה הבאה: אם הצבא הישראלי חוסם אותם ברמת הגולן, הרי אפשר לומר שמדינת ישראל מגינה בכלי הנשק שלה, במטוסיה, בחיסוליה הממוקדים, בהאזנות הסתר שלה ובחיי בחוריה, על ערביי ישראל והפלסטינים בגדה

עם הקמתה של דאעש וחדירתה לסוריה בא עידן חדש למזרח התיכון. גדודים של רעולי פנים פורצים מצפון-מזרח, עורפים ראשים, משתלטים על מאגרי נפט

ומנפצים בדרכם תיאוריות ועמדות שהחזיקו מעמד זמן רב, ופרנסו הוגים ופרופסורים ומפגינים רבים.

במובן הזה, גם הצהרת הסרבנות של המילואימניקים אנשי יחידה 8200 היא (לצערנו) פעולה ארכאית, שאופיינית לשנות התשעים של המאה הקודמת ורק התבצעה בחודש האחרון.

המוות שזורעים הקנאים הסונים, ורצח אלפי המוסלמים בכורדיסטן ובעיראק ובסוריה, מובילים אותנו לתהות: אם הצבא הישראלי חוסם אותם ברמת הגולן, הרי אפשר לומר שמדינת ישראל מגינה בכלי הנשק שלה, במטוסיה, בחיסוליה הממוקדים, בהאזנות הסתר בסגנון ברית המועצות שלה ובחיי בחוריה, על ערביי ישראל והפלסטינים בגדה.

מנקודת המבט של הפלסטינים, מדינת ישראל היא אכן מטרה נפלאה. המדינה הציונית היהודית מסיטה את תשומת הלב מעוולות פנימיות, ומציגה יעד שאפשר להתלכד סביב השנאה כלפיו. בנוסף, מדינת ישראל היא בית ספר מעולה להתארגנויות פוליטיות ולשימוש יעיל בכלי העבודה של הדמוקרטיה. לפלסטינים ולערביי ישראל שמעוניינים לחסל את מדינת ישראל, כלי העבודה של הדמוקרטיה הם אמצעי לנסות לקעקע את המדינה. כך קורה שבזמן שמדינת ישראל גורמת עוולות מסוגים שונים לאינדיווידואלים רבים, היא משרתת את המטרה הלאומית הפלסטינית בצורה יוצאת מן הכלל. עבור ערביי ישראל והפלסטינים שמעריכים את קיומו של "בצלם", ומקנאים בחופש הביטוי ובמוסדות הישראליים שעדיין מתפקדים, מדינת ישראל היא אוויר לנשימה. עתה, עם כניסת דאעש לאזור, מדינת ישראל גם משמשת מחסום פיזי לשטף הג'יהאד.

בכל מה שנוגע לעימות בדרום, אנחנו, שנקראנו "שמאלנים", עדיין יכולים למחות על השימוש בכוח שהביא למותם של אזרחים חפים מפשע בעזה, אבל מה נחשוב על מה שמתרחש מצפון לנו?

ייתכן שיש לנו שתי ברירות: לתפוש את ערביי ישראל ואת הפלסטינים תושבי הגדה כדאעש בתחפושת, או לפנות אל ערביי ישראל ולהמליץ להם להתנדב לצבא ההגנה לישראל.

ייתכן שניתן להמליץ על מהלך כזה: כפי שהקנאים מהמזרח קוראים לאחיהם ולאחיותיהם לעזוב את גלזגו ואת לונדון ואת אטלנטה, לחזור לימיהם הקדמוניים עטורי התהילה ולמלא את שורות צבא "המדינה האסלאמית", כך יכול האיחוד האירופי לפתוח במקביל משרד גיוס בכיכר תחריר. האיחוד יכול להציע למתנגדי האחים המוסלמים, לנשים שאינן מעוניינות ללבוש רעלות, לגברים שסבלו מאבטלה חריפה בתקופת מובארכ, שאם הם יתגייסו לצבא האמריקני ויצילו את הציוויליזציה החופשית בהתגוששות הנוכחית, הרי שהם יוכלו לחזור למצרים ולכונן – בתמיכת ארצות הברית ובעזרת הניסיון שהם ירכשו בהתארגנות ומינהל – מדינה דמוקרטית.

בהתאמה, עלינו לארגן הפגנה שקטה שתלך במסלול שנהגנו ללכת בו בימי שישי בשכונת שייח' ג'ראח, מן הוואדי עד מלון שפרד ולשלטים שמחו על התנחלות של יהודים בתוך השכונה הערבית, שנקראת בפיהם שכונת שמעון הצדיק, נוסיף שלטים גדולים עליהם כתוב בערבית ובעברית: "אם תמשיכו להחריב את הדו-קיום בירושלים, לא נגן עליכם מפני דאעש".