ארץ אחרת

העלייה להר הבית, שאסורה לדעת רוב הפוסקים, היתה לאחרונה לתופעה המונית בציבור הדתי. לדעת מוטי ענברי, החוקר את התופעה לאורך שנים ואשר מאמרו "מי ומי בדוחקי הקץ" מופיע בגיליון זה של "ארץ אחרת", העלייה להר היא ביטוי של משבר משיחי חריף הפוקד את הציבור הדתי.

מכאן אנו מסיקים כי מדובר במשבר ייחודי לציבור זה, שיש להתבונן בו במנותק מן המשבר הישראלי הערכי הכללי: בשעה שהציבור הישראלי הרחב מאוכזב מטוהר המידות של מנהיגיו, מתחושת אובדן הדרך ומהיעדר סולידריות כלכלית וחברתית, הגרעין המשיחי של הציבור הדתי מאוכזב מקצב ההתקדמות של תהליך הגאולה. כתוצאה מכך יש קבוצות המסתגרות בתוך עצמן, קבוצות הפועלות באופן אקטיבי כדי לאלץ את הממשלה לשנות את מדיניותה בהר, וקבוצות הפועלות באופן אקטיבי כדי להשפיע על העולם העליון להתערב במציאות.

על פי התפישה של הקבוצות האלה, המשיח חבוי ומוצפן בבית האסורים באחד הרקיעים, הוא מחכה להבשלת השעה להופעתו, ויש בכוחם של בני אדם לזרז את בוא הרגע הזה.

על פעולות טרור שמיועדות לאלץ את אלוהים להתערב אומר הרב יהודה גלעד בראיון לרבקה רוזנר: "כך חשבו חלק מאנשי המחתרת היהודית: 'אנחנו נפוצץ את המסגד ואז לאלוהים לא תהיה ברירה והוא יצטרך להתערב'".

על הדחף להסיר את התיחום בין הר הבית כסמל לבין הר הבית הפיזי אומר ארי אלון בגיליון זה: "אפשר לשמוע אצל פונדמנטליסטים בכלל – נוצרים, מוסלמים או יהודים – מי משאיר את זה ברמה הסימבולית ומי מרכיב את התמונות האלה על המציאות כאן ועכשיו. עכשיו אני רואה שרוב הרבנים של הציונות הדתית, ואלו שמפרסמים את 'תורת המלך', לוקחים את גוג ומגוג פשוט אחד לאחד, וזה פחד מוות פשוטו כמשמעו".

תכנון פעולות שמיועדות להכריח את המשיח להתגלות הוא נחלתם של קבוצות קיצוניות קטנות. אך אם הציבור הדתי לא יבחין בין עליה להר הבית לבין הכנות לבניית הבית השלישי, יהיה קשה מאוד למנוע את התרחבות הקבוצות ואת הלגיטימיות שהן צוברות.

מי יוכל לעצור פעולות טרור שמפנות את דרישתן לאלוהים?