דלג לתוכן הראשי
עיתון בשירות החברה
27 ביוני 2002 | מהדורה 10

סולידריות

התקשורת האלקטרונית והכתובה מרבה להשתמש בסקרי דעת קהל כדי לשקף את רחשי הלב של החברה, וכמעט מדי שבוע מתפרסמים בה סקרים העוסקים במצב הפוליטי ובעמדותיו של הציבור הישראלי באשר לפתרונות אפשריים לסכסוך הישראלי-פלסטיני. אולם נראה שהעיסוק ביחסים החברתיים בישראל הרב-תרבותית נשאר כמעט תמיד נחלתם הבלעדית של האקדמיה ומכוני המחקר

הסקר נערך ע"י מכון דחף, יוני 2002. בסקר רואיינו

500 אנשים מדגם מייצג של האוכלוסייה היהודית הבוגרת

כמעט אין תושב בישראל שלא מביע את עמדתו, השקם והערב, בנושאים חברתיים ופוליטיים שנראה כאילו אינם יורדים מסדר-יומנו המסחרר. יתרה מזאת, התקשורת הכתובה והאלקטרונית מרבה להשתמש בסקרי דעת קהל כדי לשקף את רחשי הלב של החברה, וכמעט מדי שבוע מתפרסמים בה סקרים העוסקים במצב הפוליטי ובעמדותיו של הציבור הישראלי באשר לפתרונות אפשריים לסכסוך הישראלי-פלסטיני. אולם נראה שהעיסוק ביחסים החברתיים בישראל הרב-תרבותית נשאר כמעט תמיד נחלתם הבלעדית של האקדמיה ומכוני המחקר, ומעטים הסקרים והמחקרים המתפרסמים בתקשורת אשר עוסקים בנושאים אלו ומנסים לבחון, עד כמה באמת עדין המרקם החברתי בישראל. מי מאיתנו יודע להשיב על השאלה, מה עמדתם של ילידי ישראל כלפי העולים החדשים? או אפילו מה מרגיש הציבור החילוני בישראל כלפי הציבור החרדי? מתי לאחרונה נשאלה השאלה מה חש הציבור החרדי, על פלגיו השונים, כלפי הציבור החילוני? ומהם היחסים ההדדיים בין תושבי מרכז הארץ לתושבי הפריפריה?

הסקר שערך מכון דחף עבור "ארץ אחרת" הוא אולי סנונית ראשונה וחשובה בבחינת המרקם הפוליטי-חברתי, ולא רק הפוליטי-מדיני, בישראל. הסקר, שתוצאותיו מופיעות להלן, בחן את עמדות הציבור היהודי בישראל כלפי ציבור המתנחלים. מהסקר עולה, שיחסו של הציבור כלפי המתנחלים הנו אוהד למדי, ושלטלטלה הבטחונית העוברת על כלל הציבור בשנתיים האחרונות כמעט אין השפעה על עמדותיו. עוד עולה מהסקר, שלמעלה ממחצית הציבור גיבשו את עמדותיהם כלפי ציבור המתנחלים בלי להכירם באופן אישי. כך, 53% מהציבור מציינים שיחסם כלפי המתנחלים הוא די אוהד עד אוהד מאוד, 13% מציינים שיחסם די עוין עד עוין, ו-26% מפגינים יחס אדיש. 60% מציינים שיחסם כלפי המתנחלים לא השתנה במהלך השנתיים האחרונות, בעוד 21% מציינים שיחסם דווקא השתנה לטובה, ו-16% מציינים שיחסם השתנה לרעה. כאמור, 54% מהנשאלים מציינים שאינם מכירים מתנחלים.

אל לנו לטעות בפירוש תוצאות הסקר. אין בו כדי ללמד על פתרונות מדיניים אפשריים או על תמיכת הציבור בקו פוליטי כלשהו, אלא יש בו רבות כדי לשפוך אור על המרקם החברתי ועל מידת הסולידריות המאפיינת את החברה בישראל. יש מי שיופתעו מתוצאות הסקר, בעיקר על רקע תוצאות הסקרים המורים על עמדות הציבור כלפי פינוי ההתנחלויות, ויש מי שימצאו בו הוכחה לתחושותיהם בעבר. אולם אין ספק, שאחת המסקנות החשובות העולות מן הסקר היא כי רובו של הציבור הישראלי עושה הבחנה בין תנועת ההתנחלות כאידיאולוגיה פוליטית ובין המתנחלים כפרטים. מסקנה זו מקבלת חיזוק ממחקרים אחרים הנעשים בישראל ואשר מעלים תמונה, שלפיה העמדות הפוליטיות-מדיניות אינן בהכרח מעידות על העמדות החברתיות והבין-אישיות. ממצא חשוב נוסף העולה מהסקר מתייחס לחוסנה של החברה ולעומקם של היחסים החברתיים בתוכה. התמונה המתקבלת היא, שלריבוי הפיגועים בערי ישראל לא היתה כל השפעה על עמדותיה החיוביות של רוב האוכלוסייה כלפי המתנחלים. זהו ממצא אשר, בין אם לחיוב ובין אם לשלילה, מעיד במידה רבה על כך, ששינוי עמדות הוא תהליך מורכב ומתמשך.

כאמור, יש מקום רב להמשיך ולבחון באופן מעמיק ורציף הן את הסוגיות אשר נבדקו בסקר הנוכחי והן סוגיות נוספות אחרות, הקשורות במרקם החברתי בישראל על ענפיו השונים. פרסומם של מחקרים מן הסוג הזה יאפשר להציץ לתוך נבכי החברה הישראלית.

קובי יבלון הוא דוקטורנט וחוקר במכון לחינוך ולמחקר קהילתי

המאמר פורסם ב"ארץ אחרת" גיליון מספר 10: "יחסים מסוכנים – החברה הישראלית והמתנחלים". לחצו כאן להזמנת הגיליון

תגובות פייסבוק

תגובות

תגובות

הגיבו לכתבה