ארץ אחרת

 בעימותים הקשים ביותר ה"מורדים" אף הצליחו "לכבוש" לזמן-מה נקודות מסוימות בעיר. למשל, ב-20 ביולי הוכרזו רחובות בשכונות ברבאס ולה גוט-ד'אור כ"משוחררים" מה"שלטון הציוני" של הנשיא פרנסואה הולנד

"הקיץ הפריזאי": שתי המילים הפשוטות האלה מסוגלות לעורר בכל צרפתי (ובכל פרנקופיל) סדרה של דימויים, סמלים ותיאורים שנעים בין קיטש בלתי נסבל לפסיכולוגיה אורבנית והרהורים אדריכליים. אבל אם חשבנו שהכל כבר נאמר על הימים האלה בעיר האורות, בא קיץ 2014 והביא הפתעות ששברו את כל כללי המשחק.

השלווה הפריזאית המבורכת התחלפה באלימות מחרידה על רקע אנטישמי. צירים מרכזיים של הבירה היו לשדות קרב וידעו סצנות שהצרפתים ראו עד כה רק על מסכי הטלוויזיה שלהם – בדיווחי החדשות על המזרח התיכון והקנאות האסלאמית. חנויות נשדדו, מכוניות הועלו באש, כלי רכב משטרתיים הותקפו קשות בעוד המפגינים צעקו "אללה אכבר":

https://www.facebook.com/photo.php?v=734351429943993

בעימותים הקשים ביותר ה"מורדים" אף הצליחו "לכבוש" לזמן-מה נקודות מסוימות בעיר. למשל, ב-20 ביולי סומנו רחובות בשכונות ברבאס ולה גוט-ד'אור כ"משוחררים" מה"שלטון הציוני" של הנשיא פרנסואה הולנד. כאן, אגב, יש לומר לזכותם של שירותי הביטחון כי כבר בתחילת החודש הכריזה המשטרה יtat d’urgence (מצב חירום) באותו אזור:

כתבה מהעיתון Le Parisien ("הפריזאי"): "שוטרים משכונת לה גוט-ד'אור מכריזים מצב חירום":
http://www.leparisien.fr/espace-premium/paris-75/des-policiers-de-la-goutte-d-or-decretent-l-etat-d-urgence-07-07-2014-3982395.php

אינתיפאדה השלישית פרצה… בפריז: צילומי ההפגנה של ה-20 ביולי 2014 באזור לה גוט-ד'אור:

ככל שה"קיץ הפריזאי" נמשך, מצטברים נתונים אלימים בתוכנם וחסרי תקדים בהיקפם, הן על שולחנות סוכנויות הידיעות המקומיות והן על אלה של משרד הפנים הצרפתי. בין הדוגמאות האחרונות, והמדאיגות ביותר, ניתן להזכיר את ההודעה שקדמה ל"יום הזעם" (כינויה של ההפגנה ב-9 באוגוסט).
למרות תוכנה המאיים, זכתה ההודעה הזאת לתפוצה רחבה. הדבר המשונה ביותר הוא שהטקסט עצמו התקבל ישירות מחבל עזה, והופיעו עליו חתימות של גופים פלסטיניים רבים (ראו את הרשימה בלינק הבא) שקראו לביצוע מעשים המנוגדים לחלוטין לחוק ולשלום הציבור.
בין השאר היה אפשר לקרוא שם את הדברים האלה:

"בזמן שתקוותינו מתחזקות לאור ההפגנות החדשות הגדולות שמתקיימות מול שגרירויות ישראל בכל העולם, ולאחר שבועות ארוכים של מחאה, אנו קוראים לכם להקצין את פעילויותיכם. כבשו את השגרירויות הישראליות, התגרו בעובדיהן הישראלים בכל פעם שהם מופעים בפומבי, וארגנו סיט-אין (Sit-in) בבניינים הממשלתיים".

הודעת ההפגנה של ה-9 לאוגוסט: "כבשו את השגרירויות הישראליות":

שום שגרירות ישראלית לא "נכבשה" ביום הזה, אבל חיקוי מדויק של קלשניקוב נשלף ברחובות פריז בזמן שפעילי "ועדת שייח' יאסין" ביימו "הוצאות להורג". באותן שעות ממש צעדו "גדודים אסלאמיים" במרכז לונדון (ראו תצלום), עם עשרות אלפי מפגינים נלהבים. זה קרה לאחר שב-5 באוגוסט, כלומר ארבע ימים לפני כן, הודיעה הברונית סיידה ווארסי, המוסלמית הראשונה שישבה בקבינט הבריטי, על התפטרותה ממשרד החוץ בגלל העמדות  של ממשלת בריטניה שהן יותר מדי "פרו-ישראליות"  לטעמה האצילי.

מדים, חיקוי של קלשניקוב והוצאות להורג מבוימות בלב פריז. הפגנה של ה-9 באוגוסט:

Kalachnikov dans une manifestation à Paris: "C'était un jouet"

 "בזמן שתקוותינו מתחזקות לאור ההפגנות החדשות הגדולות שמתקיימות מול שגרירויות ישראל בכל העולם, ולאחר שבועות ארוכים של מחאה, אנו קוראים לכם להקצין את פעילויותיכם. כבשו את השגרירויות הישראליות, התגרו בעובדיהן הישראלים בכל פעם שהם מופעים בפומבי, וארגנו סיט-אין (Sit-in) בבניינים הממשלתיים"

 ה"דיסידנטים"

בעת כתיבת שורות אלו הצרפתים נחלקים לשלוש קבוצות:
הקבוצה הראשונה מהווה למעשה את רוב הציבור הצרפתי, אשר גילה בתדהמה, באמצעות כלי התקשורת, את ממשותו של כוח עצום המסוגל לאתגר את הרשויות ולהפתיע את כוחות הביטחון – כוח המצהיר על סלידתו מהסדר הרפובליקאי, מה"יהודים", ובמקרים רבים גם ממיעוטים אחרים כמו הפמיניסטיות וחברי הקהילה ההומו-לסבית (מנהיגי  היודופוביה העכשווית בצרפת, ובראשם הקומיקאי דיידונה והנאציונל-סוציאליסט אלן סורל, הם בין אלו שמפיצים גם תעמולה הומופובית מבחילה).

הקבוצה השנייה מורכבת מאינטלקטואלים "מקצועיים", מאקדמאים, מעיתונאים וגם מאזרחים ערניים, שעוקבים זה שנים אחר התפתחותו של השיח האנטישמי והאנטי-דמוקרטי החדש בצרפת. ככל שהאנשים האלה חקרו יותר את התופעה, כך האפשרות שהיא תקבל ביטויים המוניים ואלימים נראתה להם יותר ויותר בלתי נמנעת בטווח הקצר, והקיץ הזה מאמת את תחזיותיהם הפסימיות ביותר.

והקבוצה השלישית מורכבת כמובן מ"אדריכלי הכאוס" ומחייליהם, שאימצו את השם המגלומני "דיסידנטים". "צבא" זה (אם להשתמש בעוד כינוי האהוב על סורל) מגדיר את משימתו כ"חתרנית", וכמכוונת נגד ה"שעבוד הקפיטליסטי" ובעד שינוי "מהפכני" – למרות ש"מפקדיו" אינם מהססים לחטט בבוץ הריאקציונרי ביותר (כולל מעמקי המסורת הפשיסטית) כדי לשאוב ממנו, לאמץ ולנצל כל מה שאפשר לטובת הדמוניזציה של ה"יהודים". נוסיף כי "צבאות" אלה נעשו לעסק משגשג, שכולל מכירות תעשיות של אביזרים אנטישמיים, ויש להם אפילו פן "אמנותי", שביטויו הנאלח ביותר הוא ללא ספק "סצנת המאיירים האנטי-ציונים", שממנה יצאו כבר כמה כוכבים מקומיים הנושאים שמות בדויים כמו "אדולף" ו"ציקלון בה".

דיונים רבים כבר מתנהלים סביב שאלת טיבו של הקשר בין התסיסה היהודופובית הזאת לבין אירועי הקיץ האחרון. יש לזכור כי דיידונה עושה שימוש קבוע במונחים ובסיסמאות שבהחלט יכולים להיתפש כקריאות ל"התקוממות". לדוגמה, בסרטון שזכה להצלחה עצומה (יותר משני מיליון צפיות ביוטיוב!) הוא אומר:
"אזרח לא יהודי מצרפת – השמעת שראש הממשלה הכריז עליך מלחמה באופן רשמי ושהוא הצהיר על רצונו להשמיד אותי ואת אלן סורל […] השלטון נמצא בידיהם. מתייחסים אלינו כאילו אנחנו סתם חרא. אז אל תהססו: חייבים להתגייס… רוצים לסלק אותי מהאינטרנט, וייתכן שאלה הסרטונים האחרונים שאני עושה. אם כן, אסור להסס! עליכם לבוא למופעים שלי ולקנות את הספרים של סורל, כי אלה מעשי התנגדות חשובים ביותר; וככל שתהיו רבים יותר, כך הם יחרבנו במכנסיהם. אזרחים לא יהודים של צרפת, תתחילו להזיז את התחת שלכם, כי כעת אתם נמצאים במצב של עבדות מודרנית. הרזיסטנס – זה כאן. יש להיאבק. תחי צרפת המשוחררת!"

דיידונה : "חייבים להתגייס" – יותר משני מיליון צפיות ביוטיוב (החל בדקה 8:23) :

http://www.youtube.com/watch?v=kV4EebrFqPs

גם סורל דואג להלהיט את מעריציו, ומדבר בגלוי על "התקוממות כללית" ועל ה"ענישה הנוקשה" שמגיעה לדעתו למנהיגי "צרפת הציונית". עם זאת, חשוב לציין כי כדי להימנע מתלונות ומלחצים משפטיים, הוא טורח להסביר שהוא מתכוון ל"ענישה סימבולית", ל"התקוממות תודעתית" ולכיוצא באלה דקויות אחרות, שכנופיות הפורעים הפועלות לאחרונה בבירה ומחוץ לה לא גילו כל רגישות אליהן.

סורל : "לקראת ההתקוממות הכללית" (החל בדקה 4:35) :