דלג לתוכן הראשי
עיתון בשירות החברה
4 בפברואר 2015 | / מהדורה 77

דידייה בן לולו: שחקני דומינו במחנה יהודה, ינואר 2015

ערבות והדדיות

מה משמעות הצו התקיף והעתיק "כל ישראל ערבים זה לזה" במאה העשרים ואחת? פירוש ההדדיות בעידן שלנו הוא שאף אחת מהקבוצות היהודיות, הן בישראל והן בתפוצות, אינה יכולה לטעון לבכורה חברתית או רעיונית. לקח נוסף שהולך ומתבהר ברגע זה של משבר, שמורגש בכל הקבוצות היהודיות הן בישראל והן בתפוצות, הוא שאף אחת מהן אינה יכולה עוד להשלות את עצמה שבידיה "ערבות" כלומר בעלות על היהדות ה"אמיתית". האם ייתכן שחוסר במנהיגות ומשבר מוסרי-רוחני עשוי ליצור לכידות וערבות הדדית?

הגיליון הנוכחי של "ארץ אחרת" עוסק בשאלת הערבות ההדדית בין תפוצות ישראל. מה משמעות הצו התקיף והעתיק "כל ישראל ערבים זה לזה" במאה העשרים ואחת?

פירוש ההדדיות בעידן שלנו הוא שאף אחת מהקבוצות היהודיות, הן בישראל והן בתפוצות, אינה יכולה לטעון לבכורה חברתית, רוחנית או מוסרית. אם עד אמצע שנות השבעים עמדת קברניטי המדינה כלפי יהדות ארצות הברית היתה פחות או יותר "אתם תרוויחו ממון רב ותעבירו חלק ממנו לנו, ואנחנו נבנה לכם מדינה שתוכלו להיות גאים בה", הרי שכיום, וביחס ישיר לכרסום בגאווה שאפשר להפיק ממדינת ישראל, נדמה שקולה של יהדות ארצות הברית נשמע כך: "אינכם עוד נזר היהדות בת זמננו".

לקח נוסף שהולך ומתבהר ברגע זה של משבר, שמורגש בכל הקבוצות היהודיות הן בישראל והן בתפוצות, הוא שאף אחת מהן אינה יכולה עוד להשלות את עצמה שבידיה "ערבות" כלומר בעלות על היהדות ה"אמיתית".

אנו מתבססים כאן על הניתוח של היחסים בין יהדות ארצות הברית ויהודי ישראל שפורש הסופר והעיתונאי יוסי קליין הלוי, ובו הוא קובע שכדי להעביר את החיוניות היהודית העמוקה לאלף הבא, "אנו זקוקים אלו לאלו". הבעיה היא, ממשיך קליין הלוי, "ששתי הקהילות אינן מכירות לעומק אחת את השנייה. וכל אחת מהן פיתחה סוג אחר של חיים יהודיים, שהאחרת זקוקה לו באופן נואש". והוא מוסיף: "איננו יכולים לעשות זאת לבד. יהודי ארצות הברית הם השותפים שלנו למהפכה".

אותו שיתוף פעולה הכרחי לדברי הפרשן הכלכלי פנחס לנדאו בכל הנוגע להושטת עזרה ליהודים שמבקשים להגר מאירופה. ישראל יכולה לקלוט את כל מי שמעוניין לעלות, בעוד "מדינות רבות, ובפרט ארצות הברית, סוגרות את שעריהן בפני מהגרים, או לפחות מקפידות יותר בבחירת המורשים להיכנס. צעירים, משכילים ועשירים עדיין מתקבלים בברכה". אך מה עם כל היתר?

הריאיון של סימה זלצברג עם הרב יששכר כץ, שעזב את חסידות סאטמר לטובת חיים דתיים מודרניים, מעיד על התזוזות בקרב היהודים החרדים באמריקה, והמאמר של אסי קניאל, מתאר את כוחות החיים והיצירה של יהודים במדינות חבר העמים לשעבר.

על רקע הקונפליקטים והשסעים, המסקנה העולה מגיליון זה היא שעל יהודי אירופה, ישראל וארצות הברית להכיר בעובדה שהם חלקים בלתי נפרדים מפסיפס יהודי חי. רק תחושת הערבות ההדדית עשויה להצמיח אמצעים להתמודדות יעילה עם אתגרי המאה העשרים ואחת.

עוד בגיליון: נועה שוקרון על מחירי הנדל"ן הגואים, מישל ספקטור על המאבק במאגר הביומטרי, ופנחס ענברי על המאבק הניטש על סוריה המתפוררת.

תגובות פייסבוק

תגובות

תגובות

הגיבו לכתבה